דרקון אין דבר כזה (או מה קורה כאשר אתה מחפש תשומת לב?)


שמתם לב פעם, מה אנשים מוכנים לעשות כדי לקבל תשומת לב? מה אתם עושים כדי לקבל תשומת לב? איך אנחנו נראים/ מגיבים כאשר אנחנו לא מקבלים תשומת לב?

האם יש אנשים בחיים שלנו שאנו מתייחסים לדברים שלהם בביטול? בכוחניות? בהכנעה?

 בספר המקסים הזה, בילי מספר לאימו על הדרקון שהופיע אצלו בחדר. בתגובה אמו אומרת "דרקון – אין דבר כזה!". לאורך הסיפור, הדרקון גדל בכל פעם שאמא של בילי אומרת את המשפט הזה. הדמות של האם מבטלת את דבריו של הילד, והילד נכנע (אמא יודעת הכל… אמא יודעת יותר…).

בסוף טוב הכל טוב והאמא לבסוף כן מבחינה בו. מרגע זה, הדרקון מתחיל להתכווץ ולחזור לאט לאט למימדים הקודמים.

אמא לא האמינה לבילי כשסיפר לה שיש דרקון בבית, ולכן הוא התעלם מהדרקון ולא ליטף אותו. האם גם לא האמינה לבילי כאשר הדרקון גדל ולקח את הבית שלהם, ואותם בתוכו,על גבו למקום אחר. כאשר חזר אביו של בילי לארוחת צהרים וטיפס לתוך הבית, התעקש בילי להסביר כי יש דרקון גדול מאד, וליטף את ראשו של הדרקון.
הדרקון כשכש בזנבו משמחה והתכווץ במהירות לגודל של חתול בית. האם שינתה את דעתה והייתה מוכנה להודות שיש דרקונים: "דרקונים כאלה לא אכפת לי—למה הוא היה צריך לגדול כל כך?"
בילי הסביר שהדרקון גדל כל כך כי "פשוט רצה שישימו לב אליו".

 
כתב ואייר: ג'ק קנט
תרגם: אברהם יבין
הוצאת עם עובד הדפסה חמש עשרה 2004
(שוב, תודה לילך על תובנה מדהימה)

Advertisements

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s