כאשר אהבתי את עצמי (מחבר לא ידע)

כאשר אהבתי את עצמי באמת, הבנתי שתמיד בכל הזדמנות הייתי במקום הנכון, בשעה הנכונה ובדקה הנכונה ואז יכולתי להרפות. היום אני יודעת שיש לזה שם: "הערכה עצמית"

כאשר אהבתי את עצמי באמת, יכולתי להבחין שהיגון והסבל הרגשי שלי הם רק אזהרות, שאני הולך נגד האמת הפנימית שלי. היום אני יודעת שקוראים לזה: "אותנטיות"

כאשר אהבתי את עצמי באמת, הפסקתי להשתוקק לחיים אחרים והתחלתי לראות את כל המתרחש כתרומה לצמיחתי. היום אני יודעת שזה נקרא: "בגרות"

כאשר אהבתי את עצמי באמת, התחלתי להבין כמה מעליב זה ללחוץ על מישהו לעשות את מה שאני מבקש, למרות שידעתי שזה לא הזמן או שאותו אדם עדיין לא מוכן, אפילו כאשר האדם הזה הוא אני. היום אני יודעת שקוראים לזה "כבוד"

כאשר אהבתי את עצמי באמת, התחלתי להשתחרר מכל מה שאיננו בריא עבורי מאכלים, אנשים, מצבים וכל דבר שמשך אותי מטה. בהתחלה ליבי קרא לזה "גישה אגואיסטית", היום אני יודעת שזו "אהבה עצמית"

כאשר אהבתי את עצמי באמת, חדלתי להתייסר על הזמן החופשי והפסקתי לעשות תכנונים גרנדיוזים, ממש נטשתי את ה"מגה" פרויקט של עתידי. היום אני עושה את מה שאני רואה לנכון, מה שאני אוהב, בקצב שלי. היום אני יודעת שקוראים לזה "פשטות"

כאשר אהבתי את עצמי באמת, הפסקתי לרצות להיות תמיד צודק וכך טעיתי הרבה פחות. היום גיליתי שלזה קוראים "צניעות"

כאשר אהבתי את עצמי באמת סרבתי להמשיך לחיות בעבר ולדאוג כל הזמן למה שיהיה בעתיד עכשיו אני חי את הרגע הזה כי כאן מתרחש הכל. היום אני חיה כל יום ויום ולזה קוראים "שלמות"

כאשר אהבתי את עצמי באמת הבחנתי שהחשיבה שלי יכולה לאמלל אותי ולאכזב אותי מאוד אבל כאשר אני מגייסת אותה לשירות לבי היא פוגשת פרטנר חשוב ואמיתי ולזה קוראים "לדעת לחיות"

כמים הפנים לפנים – כן לב האדם לאדם : חולשה אינה חסרון

Water-Heart1.gif water heart image by bitewing

משלי כז19: שלמה המלך אמר "כמים הפנים לפנים – כן לב האדם לאדם": כמו שהפנים משתקפות במים, כך משתקף הלב שלך בליבו של השני – אם אתה משדר קרירות, תקבל קרירות; אם אתה מעניק חום, תזכה גם אתה לחמימות.

המשל : כשהפנים מסתכלות לתוך מי הפנים שנמצאות בעיניו של הזולת, הן רואות לא רק את פניו של הזולת, אלא גם את פניו של המסתכל עצמו, המשתקפים במים;

הנמשל: כשהאדם מסתכל לתוך לב האדם, לתוך הפנימיות של הזולת, הוא רואה לא רק את האופי של הזולת, אלא גם את האופי שלו המשתקף שם.

כשאנחנו רואים פגמים אצל הזולת, ייתכן שהפגמים הללו הם למעשה השתקפות של פגמים שנמצאים אצלנו; ולכן, במקום לכעוס ולהאשים את הזולת, אנחנו יכולים לשמוח שה' זימן לנו "מראה" אנושית, שבעזרתה אנחנו יכולים לראות את הפגמים שלנו ולתקן אותם.

הפגמים הללו שמצאנו בתוכנו, או החסרונות הם בעצם חולשות. וחולשות יכולות לשמש כמנוף להתפתחות! חולשה בידיעת ההיסטוריה איננה חסרון, וניתנת לתיקון ושיפור.

הרעיון נכון לא רק לגבי תכונות האופי של הזולת אלא גם לגבי הרגשות שלו: אם אנחנו חושבים שהוא שונא אותנו – אולי זה משום שבליבנו יש שנאה כלפיו; אם אנחנו מרגישים שהוא כועס עלינו – אולי הכעס בעצם נמצא אצלנו בלב.

אולם לפני שמנסים לקרוא את רגשותיו של הזולת, יש להיות מודעים לרגשות שלנו, כדי שלא נשליך על הזולת רגשות שלמעשה נמצאים בתוך לבנו.

להמשיך לקרוא