חמורו של ביורידאן (בורידן) – תחליטו כבר ! או שתצאו קירחים מכאן ומכאן

יום אחד מגיע חמור רעב לאסם. כשהוא מגיע הוא רואה ערמת חציר וכלי מים, כל אחד בקצה אחר של האסם.

בשל המרחק השווה ביניהם החמור אינו יכול להחליט לאן עדיף ללכת קודם ומכיוון שאינו הולך לשום מקום הוא נשאר במקומו ולבסוף מת מרעב ומצמא.

חמורו של בורידן הוא משל פרדוקסלי מפורסם המדגים את בעיית חופש הרצון.

הנה כי כן, כאשר לאדם ישנן שתי אפשרויות שוות להשיג דבר מה, הוא ניצב על מקומו חסר אונים. donkey_iconאילו רק היה בוחר באחת מהן, מצבו היה משתפר לעומת מצבו ההתחלתי.

כאשר אנו מתמקדים בהבדלים הקטנים בין הבחירות השונות אנו משלמים מחיר, המחיר הזה נקרא 'מחיר ההתלבטות'. החמור לא הביא בחשבון את הרעב.

אבל אנחנו לא פועלים כך, כי אנחנו לא מסוגלים לסגור את הדלתות בפני האפשרות האחרת. למרות שבחירה בין שתי אפשרויות היא פשוטה, במבחן התוצאה היא איננה כזו כי אנו יצורים שונאי סיכון…מכאן הכל מתחיל (בדרך כלל).

*** הפוסט נכתב מתוך כבוד לחמורים ומבלי כוונה לפגוע בהם ולזלזל באינטליגנציה שלהם.

כמה מוחות יש לנו? (או איך החיים שלנו יקבלו משמעות)

קרה לכם שהאמנתם שהחיים שלכם יקבלו משמעות רק אם תעשו בחירה מסוימת (כי האמנתם שבחירה אחת תוביל אתכם לאושר הנכסף והאחרות במקרה הטוב ישאירו אתכם באותו המקום) ? למעשה האמת היא שאם תהיה בנו התשוקה והאמונה שנגיע לאושר הזה שנמצא שם, אז הוא יתגשם בחיים שלנו בכל מקרה ללא קשר איזו בחירה נעשה.

אז איך עושים את זה? איך מתחברים להחלטה הנכונה?

להמשיך לקרוא