כמה מוחות יש לנו? (או איך החיים שלנו יקבלו משמעות)


קרה לכם שהאמנתם שהחיים שלכם יקבלו משמעות רק אם תעשו בחירה מסוימת (כי האמנתם שבחירה אחת תוביל אתכם לאושר הנכסף והאחרות במקרה הטוב ישאירו אתכם באותו המקום) ? למעשה האמת היא שאם תהיה בנו התשוקה והאמונה שנגיע לאושר הזה שנמצא שם, אז הוא יתגשם בחיים שלנו בכל מקרה ללא קשר איזו בחירה נעשה.

אז איך עושים את זה? איך מתחברים להחלטה הנכונה?

לנו בני האדם יש שתי דרכים בסיסיות של קבלת החלטות, אחת אינטואיטיבית, מהירה וקשורה לרגשות, והשנייה איטית ואנליטית.

"לחשוב מהלב" – המוח שבתוך הלב

מסתבר שמאז טעם האדם מעץ הדעת הוא מייחס חשיבות לפרי הדעת יותר מאשר פרות אחרים. חוכמה זו לא שמורה רק לאדם הקדמון. החברה שלנו, כפי שטען איינשטיין, לוקה בחשיבות יתר של המוח האנליטי והזנחת המוח היצירתי-אינטואיטיבי.

"המוח האינטואיטיבי הוא מתנה סודית והמוח הרציונלי הוא משרת נאמן. אנו יצרנו חברה שמכבדת את המשרת ושכחה את המתנה" אלברט איינשטיין

המפקד שלי, הראש, זה עם המפות והתכנונים הורס כל חלקה טובה כאשר הוא פועל לבד! נכון, הכוונות שלו טובות כי הוא רוצה בסך הכל להגן עליי ! אבל המחיר שמשלמים הוא כבד (כעס, עצב, נקמה, ביקורתיות, עצלנות, שנאה, וכחנות, שתלטנות ועוד…) לעומתו הדובי שלי, הלב, רוצה הרמוניה, שיתוף פעולה, שמחה, אמפתיה, אהבה.

והמאבק ביניהם הוא על בסיס יומי (: brain      לב

הלב הוא הרבה יותר ממשאבה פשוטה. מתברר כי הוא איבר בעל מורכבות גבוהה, בעל מרכז עיבוד מידע עצמאי עם מוח משל עצמו אשר מתקשר ומשפיע על המוח. הלב מדבר מתוך רגש ואוטנטיות, בעוד המוח מדבר מתוך פחדים, היגיון, צריך לעשות, לא לעשות, מה יחשבו עליי…

 "The heart’s influence on the body’s electromagnetic field is 5000 time more powerful than the brain electromagnetic field.” –HeartMath

ברוכים אתם במסע המרתק לחיבור ללב בפשטות ובקלילות.

רובנו למדו בבית הספר שהלב פועל על פי אותות שמקבל מהמוח, מחקרים בתחום חושפים את העובדה כי בפועל הלב שלנו נמצא במצב תמידי של דיאלוג עם המוח. בעצם, הלב שולח אל המוח הרבה יותר אותות מאשר המוח שולח ללב, ובכך משפיע על העיבוד הרגשי ועל הכישורים הקוגניטיביים כגון תשומת לב, זיכרון, יכולת פתרון בעיות.

האם שמתם לב כאשר אתם בלחץ וקצב פעימות הלב מתגבר, אתם לא חושבים בבהירות. וכאשר דפוס קצב לב הוא לא יציב ומסודר, הדפוס המקביל של אותות עצביים שנוסעים מהלב למוח מעכב תפקודים קוגניטיביים גבוהים יותר.

שימו לב לקצב המוזיקה כאשר אתם במסעדה, ניסוי שנעשה בתחום מצא שמוזיקה במקצב איטי יוצרת אווירה נינוחה ומקרבת (קצב הלב סדיר ויציב), אשר משפיעה על המכירות (אנשים מרגישים נינוחים ונשארים זמן רב יותר במסעדה ולכן גם מגדילים את ההזמנה שלהם…).

החדשות המסעירות הן שיש שחקן שלישי במערכה…

להתחיל לחשוב מהבטן

לתגובה מהירה, יש צורך להשתמש במערכת אינטואיטיבית. התהליך אינטואיטיבי פעמים רבות המכונה "החלטות בטן" משום שהוא מחובר מאוד עם תחושה גופנית הקשורים לניסיון שלנו, הכולל זכרונות.

מתברר שבמערכת העיכול שלנו יש "מוח" נוסף, שמורכב ממיליארדי תאי עצב. הוא פועל בצורה דומה למוח הגדול שבראש ומקושר אליו ישירות. ובדומה לאחיו הגדול שבראש הוא מאופיין ביכולת ללמוד, לזכור ולייצר תחושות. שני המוחות משפיעים זה על זה ומתקשרים זה עם זה. כשמוח אחד שלנו 'לא מרוצה', כך גם המוח השני.

חוכמת המטפורות של "בטן" ו"עיכול" בשפה שלנו מרמזת על עובדות שהתגלו רק בשנים האחרונות למדע המודרני. פרופסור מייקל גרשון, מומחה לאנטומיה וביולוגיה של התא (באוניברסיטת קולומביה בניו יורק), טוען שלבני – אדם יש מוח שני ומקומו בתוך הבטן ומערכת העיכול של כל אחד. המוח הראשון בראש מטפל בכל המחשבות הנעלות והמופשטות שלנו על פילוסופיה ופוליטיקה ואילו המוח השני במעי, משדר למוח הראשון מידע על מצבי רוח, מתחים נפשיים וגם מידע על מערכת החיסון דרך מערכת העצבים. דבר עוד יותר מפתיע הוא ש 90% מהקישורים בין שני המוחות מיועדים להעברת מידע בכיוון אחד –  מהמוח בבטן למוח בראש ולא ההפך.

מחקר שבוצע בתחום מראה שכאשר אנו נמצאים במצב של מתח ושחיקה, האיזון בין החיידקים במעי מופר ומערכת החיסון נחלשת, והדרך נפתחת למחלות בגוף. כנראה הרבה מחלות מתחילות בבטן ומחלת לב היא אחת מהמועמדות.

זה יכול להסביר מדוע התרגשות גורמת לנו 'פרפרים בבטן', ומתח או חרדה – לכאבי בטן, ומדוע ארוחת ערב כבדה משפיעה על איכות השינה שלנו, דיכאון פוגם בתיאבון שלנו ומחלות ניווניות שקשורות במוח המרכזי (כמו פרקינסון ואלצהיימר) יכולות להתבטא גם בניוון תאי ה'מוח' במעי. קשר זה יכול להסביר גם מדוע מחשבות פסיכוטיות באות לידי ביטוי בהפרעות אכילה כמו אנורקסיה ובולמיה.

האם שחרור רגשות שליליים ישפיע לטובה על מערכת העיכול? בהחלט

אנחנו לא אוכלים כי אנחנו רעבים, אנחנו אוכלים כי משעמם לנו, אנחנו עצובים, עצבניים, עייפים, רבנו עם הבוס או עם בן הזוג או שאנחנו מיואשים או מאוכזבים מעצמינו. לכן, כאשר מדובר על אכילה רגשית הכוונה לאכילה שאינה נועדה לספק רעב אלא לספק לנו נחמה, פיצוי, הימנעות מקשיים, התמודדות עם מתח נפשי או תחושת ריקנות, רגשות אשמה וטשטוש תחושות לא נעימות.

אכילה זו באה לידי ביטוי באכילה לא מבוקרת, בכמויות גדולות, כמעט בלי הנאה ומתוך דחף בלתי נשלט שלאחריו מופיעים כמעט תמיד רגשות לא נעימים כמו האשמה והייאוש.

עדיף לעשות שלום עם הגוף והאוכל, להעלות למודעות שאכילה רגשית היא השתקפות של רגשות פנימיים עמוקים (פחד, כאב, כעס…)

אז מסתבר שאנחנו לא יצורים רציונליים, אבל זה לא נורא. יכולת השיפוט שלנו מושפעת מציפיות, מרגשות ומנורמות חברתיות, אך יש לכך גם יתרונות רבים בחיי היומיום. לפעמים הנטיות האי רציונליות שלנו מבורכות, מפני שהן מסייעות לנו, למשל, להסתגל לסביבה חדשה, לבטוח באנשים.

למדנו שחושבים מהראש, כי בראש טמון הידע, הזיכרון, ההיגיון, כל מה שהאדם זקוק כדי לתפקד בעולם החומר. אך בראש טמונים גם הזיכרונות הנעימים והלא נעימים. מהראש באים הפחדים, העיכובים, המחשבות. לכן בפעם הבאה שאתם שוקלים החלטה, תשאלו את הלב שלכם מה "יש לו לומר" ובדקו "תחושת הבטן" שלך כדי לאזן את מה ש"הראש אומר לך".

…עכשיו קוראים יקרים, שימו לב איזה רגשות אתם מכניסים לתוך הלב שלכם (רגשות של חמלה, אהבה, שמחה ואמפתיה) ואיזה מזון אתם אוכלים ומהן המחשבות שאתם חושבים… כשתתחילו במסע אל החופש שבתוככם, הלב האנרגטי שלכם יתעורר גם הוא לחיים ויתחיל להודיע על קיומו.

ברוכים אתם במסע המרתק לחיבור ללב בפשטות ובקלילות

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s