הצדפה והפנינה – מה לעשות עם הכעס והכאב ?

צדפה אחת אמרה לחברתה, "כאב גדול חודר בגופי. כאב חד מציק בתוכי."
הצדפה האחרת ענתה בשמחה לאיד, "תודה לאלי השמים והים, אני בריאה ושלמה, בפנים ובחוץ."
באותו רגע עבר סרטן ושמע את שתי הצדפות, והוא אמר אל הצדפה הבריאה והשמחה בחלקה, "כן, את בריאה ושלמה! אבל הכאב של שכנתך יביא לעולם פנינה יפה מאין כמוה."

ג'ובראן ח'ליל ג'ובראן: הצדפה והפנינה

תהליך הלמידה וההתפתחות שלנו דומה, במובן מסוים, לאותו גרגיר חול הנכנס לתוך צדפה, לאותו תהליך אשר יוצר את הפנינה מסביב לגרגר החול… גם התלמידים מגיבים בתחילה למורה ולמידע החדש, המוזר והלא מוכר, כמו שצדפה מגיבה לגרגיר החול: בהתנגדות, התגוננות, כאילו מנסים לסלק את הגרגיר שמפריע ונראה כגוף זר ומסוכן.
במפגש הקסום בין התלמיד, המורה והידע החדש נוצר "משהו אחר" – הגרגיר הופך לפנינה למרות החששות והחשדנות

איך זה קורה? איך למצוא את הקסם הזה ?

נתבונן בתהליך לידתה של הפנינה –
צדפה שלא נפגעה לא יכולה ליצור פנינים. הפנינים הם ייצור של כאב שנוצר על כניסת חומר זר, ולא רצוי לתוך הצדפה כמו טפיל או גרגר חול.
בחלק הפנימי של הצדפה יש חומר מבריק ובזמן שנכנס גרגר חול או טפיל החומר מתחיל לעבוד ולאטום את הגרגר או הטפיל, על מנת להגן על עצמה וכתוצאה מכך נוצרת פנינה יפיפייה!!

צדפה שלא נפגעה לא יכולה לייצר פנינים!! הפנינה היא בעצם פצע שמגליד!

האם אי פעם נפגעת פעם ממשהו שמישהו אמר לכם?
או שהאשימו אותך בדברים שמעולם לא היו?
קרה אולי שהדברים שאמרת הובנו באופן שונה ממה שהתכוונת ?
האם קרה פעם שלאף אחד לא היה אכפת ממך?

אז…תייצר פנינה

תעטוף את הפצעים בכמה שכבות של אהבה ותשלח אליהם אהבה.

מי שמפתח טינה מפריע בעצם לפצעים להגליד ולהפוך לפנינים!!

אולי פגשת "צדפות ריקות" … הן ריקות לא מכיוון שלא נפגעו, אלא מכיוון שלא ידעו לסלוח ולהבין ולהפוך את הכאב לאהבה

אז כדאי לקבל את הכאב בשתי ידיים כי זהו (גם) אמצעי לצמוח רוחנית…למרות, שאפשר גם אחרת…אפשר לצמוח גם מבלי לחוות סבל וכאב