התפילה שלי? או התפילה שלך? איך נעלם הרצון לעצמי? חלק א

ספינת החברות כוחה של תפילה

חלק ב

אני חייבת לקבל רק החלטות נכונות – קבלת החלטות

קבלת החלטות נכונות

אני חייבת לקבל רק החלטות נכונות
המכשול הגדול ביותר בתהליכי קבלת החלטות מסתתר בדבר הזה שנקרא "החלטה נכונה".
התפיסה הזו מעוררת ברבים מאתנו חוסר ביטחון וחששות שיכולים להביא אותנו למצבים של :
הימנעות מהחלטות או
החלטות מהירות כי "צריך לקפוץ למים " או
לקפוץ הלוך ושוב בין החלטות כאשר בפועל בעצם לא נקבל החלטה ונשאר באותו המקום אבל מותשים.
 
למה זה כך?
 
כי אם אדם מאמין שיש דבר כזה "החלטות נכונות", הוא יפעל בחיים שלו ממקום ש 'אסור לי לעשות טעויות' או 'אסור לי לקבל החלטות שגויות'.  במצב כזה מאוד קשה לקבל החלטה עד כדי כך שממש יפחיד אותו להגיע למצב הזה שצריך לקבל החלטה.
לעומת זאת, אם זיהית שבעצם מדובר פה במחשבה שאנחנו מאמינים שהיא אמת (במילים אחרות 'אמונה') לא תיפול למלכודת של "אני חייב/ת לקבל רק החלטה נכונה", אלא תגיע להחלטה שבלב שלך תהיה שלם אתה, אותה החלטה שלא משנה מה יקרה, כשתתבונן לאחור, תרגיש בטוח בעצמך לגביה.
 
השאלה הנכונה היא : "האם תהיה שלם עם ההחלטה לעשות את השינוי גם אם הוא ייכשל?" כלומר "האם אתה שלם עם ההחלטה בכל מחיר?"
 
נקודה נוספת היא לא אם תחוו אכזבה לגבי התוצאה, אלא "האם אתה מוכן לשלם את המחיר של "לא לקבל החלטה בכלל" ולהשאיר את המצב כמו שהוא עכשיו?"

 

קרקוע התרופה לדאגה או פחד

אני מודה גם דואגת ומפחדת

ולמדתי שהכי טוב כשזה קורה, לשתף עוד מישהו בתחושות הללו. לא בשביל להעצים את תחושת המסכנות או האומללות שקפצה לבקר אלא כדי למצוא את הדרך בחזרה הביתה.

הקסם קורה דווקא אחרי השיחה או השיתוף שעשיתי, בעצם אני לא מצפה לכלום ואז קורה הנס.

זו לא מניפולציה על התת מודע, כי באמת צריך לעבור את התהליך בצורה הזו באופן אמיתי וכנה.

כאשר אני משחררת ומוותרת על המאבק עם הפחד / הדאגה הזו (כי חפרתי עליה מספיק…) פתאום קורה משהו.

מה זה המשהו הזה? כאן תוכלו ללמוד אותו הקשיבו להקלטה

אני מאחלת לך צמיחה והתפתחות התודעה בחייך!
וכמובן לזכור לחייך !

ורדית גת ריפוי אנרגטי ביואורגונומי

לצאת מהעייפות בקלות ולעשות סוף לעצבנות

מה באמת חשוב יותר?האם יש לך תחושה של עייפות לעיתים קרובות?
האם הנך סובל/ת מנדודי שינה?
האם יש לך סיוטים ?
האם יש לך תחושה של חוסר מנוחה לעיתים קרובות?
האם יש לך מחסום ביצירתיות? האם תהליך הריפוי שאת/ה עובר איטי מדי?

אם ענית על חלק מהשאלות הללו "כן", צאקרת כפות הרגליים שלך חסומה או סגורה ואנרגיה לא מצליחה להשתחרר מהגוף אל האדמה.

אז למה כל כך חשוב לשחרר החסימה הזו?
להמשיך לקרוא

מה עלינו לעשות בכל פעם שאנו חולים?

האדם אשר לו הנך מתקשה ביותר לסלוח, הוא זה שממנו אתה זקוק הכי הרבה להשתחרר. לסלוח זה לוותר ולהרפות. אם תהיה מוכן לסלוח, היקום יעשה כבר את כל השאר.
ואתה כל כך ביקורתי כלפי עצמך, הכל חייב להיות מושלם ואתה חייב להיות הכי טוב, אסור לך לעשות טעויות, אתה חייב להיות הכי מוצלח…
אין דבר כזה ביקורת בונה!
ביקורת עצמית היא נועלת וסוגרת ואינה מאפשרת אהבה עצמית.
במיוחד בשבילך, מתוך הספר של לואיז ל. היי 'אתה יכול לרפא את חייך'
"באין סופיות החיים שבה אני מצוי,
הכל מושלם, שלם ומוגמר.
אני מאמין בכוח עצום הרבה יותר ממני,
הזורם בי בכל רגע של כל יום.
אני פותח את עצמי בפני הבינה בקרבי,
מתוך ידיעה, כי אין אלא תבונה אחת ויחידה ביקום הזה.
מתוך תבונה יחידה זו נובעות כל התשובות, כל הפתרונות, כל התרופות, כל היצירות החדשות.
אני נותן את אמוני בכוח ובתבונה אלו,
בידעי כי כל אשר עליי לדעת יתגלה לי, וכי כל אשר אני זקוק לו יסופק לי בזמן,
במקום ובסדר הראויים. הכל כשורה בעולמי"

ורדית גת ריפוי אנרגטי www.varditgathealing.com

 סליחה ריפוי

דברים לא מסתדרים כפי שתכננתי מה לעשות?

מצב

דברים לא מסתדרים כפי שתכננת? האוטו התקלקל דווקא עכשיו? הילד לא מצליח בלימודים?
ביירון קייטי אומרת שכאשר אנחנו מתווכחים עם המציאות אנחנו נמצאים בסבל.
קייטי הפכה יום אחד מאישה עם התפרצויות זעם שקועה בדיכאון לאישה שמחה ומלאת אהבה.
כל המחשבות המטרידות שלך הן במילים אחרות 'וויכוח עם המציאות'.
מה יוצא לך מזה? ההרגשה שלך השתפרה אחרי שהתלוננת ? ברור שלא, יותר גרוע המשכת לטחון ולחפור ולחזור שוב ושוב על המחשבה הכואבת. בזבוז היסטרי של אנרגיה.
הנקודה היא, לא חייבים להאמין למחשבה שחולפת במוחך, גם אם נדמה שהיא סוג של עובדה.
אז איך יוצאים מזה?
שואלים שאלות

כל ההסבר כאן
בשורות טובות
ורדית גת טיפול אנרגטי לשחרור אמונות חוסמות ולהפסיק לפעול מהאוטומט
http://www.varditgathealing.com

12418118_1108733352492986_7986612568522895344_n

יש צפרדע בחסה שלי…תופתעו מתגובת החברה לתלונת הלקוחה

בחברת כרמל יבולים התקבלה באחרונה תלונה של לקוחה: "יש צפרדע בחסה שקניתי מכם". כמובן שתלונה כזאת יכולה לגרום נזק לא קטן לחברה, אך בכרמל יבולים לא נבהלו, ובחרו לשתף בפייסבוק את התמונה ששלחה הלקוחה, ולהוסיף תגובה מקורית שזכתה לכ-2,000 לייקים ומאות שיתופים – וכללה סוף אופטימי.

כך הגיבה כרמל יבולים:

שלום חברים,

אנו רוצים לשתף אתכם בתלונה שקיבלנו לאחרונה מאחת הלקוחות שלנו על צפרדע שנמצאה באריזת החסה שלנו. זהו מקרה נדיר ביום יום שלנו, לא תקין וכמובן שהלקוחה פוצתה.

חשוב לדעת, שחסת הסלנובה הינה חסה הגדלה על מצע מנותק מאדמה – גידול הידרופוני, גידול המאפשר לנו להימנע מחומרי הדברה. ובטבע, להבדיל ממה שקורה בתעשייה, החיות רוצות לחיות ומנסות לעשות הכל כדי להגיע ליבולים שאנו מגדלים. אנו מגדלים את רוב הירקות שלנו ללא חומרי הדברה, ובכך מספקים ירקות נקיים מרעלים, טעימים ואיכותיים בעלי חיי מדף ארוכים.

מלבד הדגש על הקפדה ובקרה בבית האריזה, אנו רואים במקרה זה הזדמנות להעביר לכם נקודת מבט נוספת, אולי לא קונבנציונאלית אך בעלת מידע חשוב על הירקות שלנו שאתם צורכים.

מי זו הצפרדע שהעזה לחדור לחממה שלנו?

זוהי אילנית ירוקה – זן של דו-חיים החי על שלוליות, צמחים ירוקים בשדות מושקים ובגינות. היא פעילה בלילה ובמשך היום משכנה קבוע במקומות סתר: היא נצמדת לעלים ולגבעולים מוצלים על מנת לשמור על עורה מפני התייבשות. כיום האילנית נמצאת בסכנת הכחדה והיא הוכרזה כבעל חיים מוגן.

אילנית

אז למה אנו מספרים לכם זאת?

כיוון שאחת הסיבות העיקריות להיעלמות הדו-חיים הנ"ל ובכלל, היא זיהום סביבתי ושימוש בחומרי הדברה המזיקים לבעלי חיים : עורם הלח של הדו חיים חדיר מאוד לחומרים רבים, ובהם גם חומרי הדברה, קוטלי חרקים, קוטלי עשבים וחומרי דשן, אשר נמצאו כולם מסוכנים לדו חיים.

מכאן, שהימצאותה של האילנית בחממה שלנו מעידה על סביבת גידול סטרילית שאינה מכילה חומרי הדברה ומיני מזיקין.

בשבילנו זה עוד חיזוק, שאנחנו בדרך הנכונה עם החזון שלנו לייצר ולקדם תזונה בריאה ומאוזנת לתושבי הארץ.

דרך אגב,האילנית שרדה את האריזה, שוחררה וחזרה לטבע…

 

 

"אין משיחין בשעת הסעודה" יש סיבה אחרת…זה לא מה שחשבת

"אין משיחין בשעת הסעודה"
עד היום ידעת שהסיבה היא כדי שלא נקדים קנה לוושט…אבל יש עוד עניין
את הסוד מגלה לנו ההילר ברונו גרונינג.

הוא מבקש מאתנו להיות ממוקדים בכל פעולה מתוך תשומת לב מלאה, למשל, בזמן האכילה.
אנו כבני אדם כיום, יכולים לבצע רק פעולה אחת בו זמנית, וחייב לעשות זאת מתוך תשומת לב מלאה, אחרת לא מרוויח מהפעולה.WYGI6J1B0Sכאשר אתה אוכל ידידי, עליך רק לחשוב על פעולת האכילה. שים לב לכך, שהאוכל שאתה מכניס לגופך הוא אלוהי בדיוק כמו גופך. הודה לבורא על כל ביס וביס שהוא נתן לך, כי ללא הבורא לא היה אוכל.

כאשר בזמן הארוחה נחשוב על משהו אחר, נדבר אחד עם השני או נקרא עיתון, נראה חדשות בטלוויזיה או נשחק בטלפון, אז הפעולות הללו והמחשבות נספגות ל.תוך הגוף שלנו

בדרך כלל זה דבר רע. לכן, זה לא פלא שאחרי ארוחה כזו חווים מצוקה, כי לא יודעים מה אכלנו וכמה. ואז לא רחוק היום ומתפתחות מחלות בקיבה ובמעיים, כיוון שזה פשוט יותר עבור איברי העיכול להתמודד עם מה שיש להם לבלוע.

אז איך תראה הסעודה הבאה שלך?

ורדית גת טיפול אנרגטי http://www.varditgathealing.com

איך זה שאנשים מסוגלים להתנהג ככה?

זה כאב לך, כאב כזה שמפלח את הלב
איך הוא יכול היה לעשות לך את זה?
ושאלת אותי אתמול "איך זה שאנשים מסוגלים להתנהג ככה?"
זה לא הגיוני
הרי לא עשית לו שום דבר רע, אף פעם! להפך, תמיד עזרת ותמכת מבלי להסס לרגע.
ואני חושבת בלב "קטונתי…" אך באותה הנשימה..מיד…מגיעה השראה אלוהית ואני עונה "אני אספר סיפור וזה יסביר הכל"
ואני מתחילה לספר את הסיפור הזה שמיד תקראו בהמשך (לא לקפוץ אליו…חכו רגע)
ומתחילה לבכות
ואתה לא מבין מה קורה איתי
מחבק ומנחם…ואני נסערת…ממש ראיתי את הסיפור הזה שאתם עומדים לקרוא…הייתי שם

הנשמה הקטנה והשמש
מאת ניל דונלד וולש (תרגמה מור גיל) **

פעם הייתה נשמה קטנה שאמרה לאלוהים, " אני יודעת מי אני!"

ואלוהים אמר, "זה נפלא, מי את?" והנשמה הקטנה צעקה, "אני האור!"

אלוהים חייך חיוך גדול "זה נכון!" אלוהים קרא בהתרגשות "את האור".

הנשמה הקטנה שמחה כל-כך, על שפענחה את אשר היה על כל הנשמות בממלכה לפענח.
"וואהו" אמרה הנשמה הקטנה זה באמת מגניב!" אבל מהר מאוד הידיעה מי היא לא הספיקה.BABY

הנשמה הקטנה הרגישה מערבולת בתוכה ועכשיו רצתה להיות מי שהיא יודעת שהיא.

אז הנשמה הקטנה חזרה לאלוהים (שזה רעיון לא רע לנשמות שרוצות להיות מי שבאמת הן) ואמרה: "הי אלוהים! עכשיו שאני יודעת מי אני, האם זה בסדר להיות כך?"

ואלוהים אמר, "את מתכוונת שאת רוצה להיות מי שאת כבר?".

"ובכן", השיבה הנשמה הקטנה, "זה דבר אחד לדעת מי אני, ודבר אחר לדעת ולהיות ביחד ממש. אני רוצה להרגיש

"כן, אבל אני רוצה לראות איך זה מרגיש!" אמרה הנשמה הקטנה.
"ובכן", אמר האלוהים בצחוק מאופק, "אני מניח שהייתי צריך לדעת, את תמיד היית נשמה הרפתקנית". ואז הבעתו של אלוהים השתנתה.

איך זה להיות האור!"

"אבל את כבר האור", אלוהים ענה, מחייך שוב.

"ישנו רק דבר אחד . . ."

"מה?" שאלה הנשמה הקטנה.

"ובכן, אין משהו אחר מלבד האור. את מבינה, לא יצרתי דבר אחר מלבדך ולכן אין דרך קלה עבורך לחוות את עצמך כמי שאת, מאחר ואין

"הא?" אמרה הנשמה הקטנה שהייתה קצת מבולבלת עכשיו.

"חשבי על זה בצורה הזו", אלוהים אמר "את כמו נר בשמש. בהחלט כך עם עוד מיליוני, ביליוני נרות אחרים אשר כולכם ביחד יוצרים את השמש והשמש לא תהיה אותה שמש בלעדייך. לא, זאת לא תהיה שמש אם הנרות לא יהיו. . . זאת לא תהיה השמש בכלל. משום שהיא לא תהיה
מאירה באותו בוהק. ובכל זאת איך תדעי עצמך כאור כשאת נמצאת "ובכן" אמרה הנשמה הקטנה, "אתה אלוהים, תחשוב על משהו!"

פעם נוספת אלוהים חייך, "כבר חשבתי", אלוהים אמר. "מאחר ואינך יכולה לראות את עצמך כאור כשאת בתוך האור, נקיף אותך בחושך."
משהו אשר אינו את".
בתוך האור – זו השאלה."

"מה זה חושך?" הנשמה הקטנה שאלה.

אלוהים ענה, "חושך זה מה שאת לא."

"האם אפחד מהחושך?" שאלה הנשמה הקטנה.

"רק אם תבחרי" אלוהים ענה. "אין דבר באמת לפחד ממנו, אלא אם כן

את מחליטה שיש. את מבינה, אנחנו ממציאים את הכול, אנחנו מעמידים פנים."

"הו", אמרה הנשמה הקטנה והרגישה יותר טוב.

ואז אלוהים הסביר שעל-מנת לחוות משהו בכלל, ההפך הגמור שלו יופיע. "זוהי מתנה נהדרת", אלוהים אמר "משום שבלעדי זה לא יכולת מרגיש. לא יכולת לדעת חום בלי קור, מהר בלי לאט, לא היית יכולה לדעת שמאל בלי ימין, כאן בלי שם, עכשיו בלי אז. וכך" אלוהים סיכם

"כשאת מוקפת בחושך אל תנופפי באגרופך, אל תרימי קולך ואל תקללי את החושך." העדיפי להיות האור על פני החושך ואל תכעסי על החושך לדעת איך כל דבר ואז תדעי מי את באמת וכל האחרים ידעו גם. תני לאורך לזרוח כל-כך

"אתה מתכוון שזה בסדר לאפשר לאחרים לראות כמה אני מיוחדת?"

שאלה הנשמה הקטנה. "בוודאי!" אלוהים צחק צחוק מאופק, "זה מאוד

"אבל זכרי מיוחד אינו יותר טוב. כל אחד מיוחד, כל אחד בדרך שלו! ועם זאת הרבה שכחו את זה. הם יראו שזה בסדר לגביהם להיות מיוחדים רק כאשר הם יראו שזה בסדר עבורך להיות מיוחדת."

"וואהו", אמרה הנשמה הקטנה , רוקדת ומדלגת צוחקת וקופצת בהנאה. "אני יכולה להיות מיוחדת כפי שאני רוצה להיות! "

"כן, ואת יכולה להתחיל ברגע זה." אלוהים אמר בזמן שרקד ודילג צחק שכל אחד ידע כמה את מיוחדת!"

בסדר!"

וקפץ יחד עם הנשמה הקטנה .

"איזה חלק של המיוחדות את רוצה להיות?"

"איזה חלק של המיוחדות?" הנשמה הקטנה חזרה "אני לא מבינה."

"ובכן," אלוהים ענה. "להיות האור זה להיות מיוחד. ולהיות מיוחד מכיל הרבה חלקים בתוכו. זה מיוחד להיות אדיב, זה מיוחד להיות עדין, זה מיוחד להיות יצירתי, זה מיוחד להיות סבלני. האם את יכולה לחשוב על הנשמה הקטנה ישבה בשקט לרגע, "אני יכולה לחשוב על הרבה דרכים
להיות מיוחדת! " הנשמה הקטנה קראה בהתרגשות. "זה מיוחד לעזור לאחרים, זה מיוחד לחלוק, זה מיוחד להיות ידידותי, זה מיוחד להתחשב

"כן" אלוהים הסכים "ואת יכולה להיות כל הדברים הללו, או רק חלק מסוים שתבחרי בכל רגע. זאת המשמעות של להיות האור."

"אני יודעת מה אני רוצה להיות, אני יודעת מה אני רוצה להיות!"

הכריזה בהתרגשות הנשמה הקטנה. "אני רוצה להיות חלק מהמיוחד

"הו כן," אלוהים הבטיח לנשמה הקטנה "זה מאוד מיוחד".

"בסדר" אמרה הנשמה הקטנה זה מה שאני רוצה להיות. "אני רוצה

"טוב" אמר אלוהים, "אבל יש דבר אחד שעליך לדעת".

הנשמה הקטנה נהייתה קצת חסרת סבלנות עכשיו, תמיד נראה שמשהו

"מהו הדבר?" הנשמה הקטנה נאנחה. "אין אף אחד לסלוח לו."

"אף אחד?" הנשמה הקטנה לא יכלה להאמין למשמע אוזניה.

"כל מה שבראתי בראתי כמושלם. אין נשמה אחת בכל הבריאה שהיא

פחות מושלמת ממך. הסתכלי סביבך." רק אז הנשמה הקטנה הבחינה

בקהל גדול שהתאסף. נשמות באו מרחוק מכל רחבי הממלכה בעקבות

השמועה של השיחה יוצאת הדופן שקיימה הנשמה הקטנה עם אלוהים,

וכולם רצו לשמוע מה הם אומרים. בהתבוננה באינספור הנשמות

שהתאספו סביבם הנשמה הקטנה הסכימה. אף אחת מהנשמות לא

הייתה פחות מופלאה, פחות נהדרת, או פחות מושלמת מהנשמה הקטנה. אורם של הנשמות כולן זרח והאיר עד שכמעט ולא יכולה הייתה עוד דרכים להיות מיוחדת?"
באחרים!"

הנקרא "סלחן" האין זה מיוחד להיות סלחנית?"להיות סלחנית אני רוצה לחוות את עצמי כסלחנית."

מסתבך.

"אף אחד!" אלוהים השיב.

להתבונן לעברן.

"למי, אם כן, לסלוח?" שאל אלוהים.

"זה הולך להיות בכלל לא כיף", רטנה הנשמה הקטנה " רציתי לחוות את עצמי כאחד אשר סולח. רציתי לדעת איך החלק המיוחד שבי, החלק הסלחן מרגיש."

והנשמה הקטנה למדה איך זה מרגיש להרגיש עצוב. ובדיוק אז פסעה נשמה ידידותית קדימה מבין הקהל "אל דאגה נשמה קטנה", הנשמה "תעזרי לי?" הנשמה הקטנה זרחה. "אבל, מה את יכולה לעשות?"

הידידותית אמרה. "אני אעזור לך."

"אוכל לתת לך משהו לסלוח לו!"

"תוכלי?"

"בהחלט!" צייצה הנשמה הידידותית. "אני אוכל לבוא אל החיים הבאים

"אבל, למה? למה שתעשי זאת?" הנשמה הקטנה שאלה. "את כל כך

מושלמת, הויברציות שלך כל כך מהירות עד שזה יוצר אור כל כך זוהר שאני בקושי יכולה להתבונן לעברך! מה יכול לגרום לך לרצות להאט את הויברציות שלך עד כדי כך שאורך יהפוך חשוך ודחוס? מה יכול לגרום לך שאת כל כך מוארת שאת רוקדת בין כל הכוכבים ובמהירות מחשבתך חולפת בכל הממלכה, לבוא אל תוך חיי ולהפוך את עצמך לכבדה כדי

"פשוט" ענתה הנשמה הידידותית. "אעשה זאת משום שאני אוהבת שלך ולעשות משהו שתוכלי לסלוח עליו".

שתוכלי לעשות את הדבר הרע הזה?"

אותך."

הנשמה הקטנה נראתה מופתעת בשל התשובה.

"אל תדהמי כל-כך" אמרה הנשמה הידידותית, "עשית את אותו דבר עבורי, אינך זוכרת? הו, רקדנו ביחד, את ואני, הרבה פעמים בין עידנים לאורך תקופות אנחנו רקדנו. לאורך זמן ומקומות רבים שיחקנו יחדיו. את פשוט אינך זוכרת. שתינו היינו הכול. היינו הלמעלה והלמטה,
השמאל והימין, היינו השם והיינו הפה, עכשיו ואז של הכול. היינו זכר ונקבה. היינו הרע והיינו הטוב. שתינו היינו הקורבנות ושתינו היינו הנבזים. כך התחברנו את ואני הרבה פעמים בעבר. כל פעם הביאה את ההזדמנות המושלמת לאותו זמן לחוות את ההתנסות של מי שאנחנו
באמת. וכך" הנשמה הידידותית הסבירה קצת בהרחבה, "אני אבוא אל תוך חייך הבאים ואהיה 'הרעה' בפעם זו. אעשה משהו באמת נורא ואז

"אבל מה את תעשי" הנשמה הקטנה שאלה קצת עצבנית, "שיהיה כל-

"הו" ענתה הנשמה הידידותית בקריצה, "נחשוב על משהו". ואז נראה

היה כי הנשמה הידידותית הפכה להיות רצינית ואמרה בקול שקט, "את תוכלי לחוות את עצמך כאחד שסולח".

כך נורא?"

צודקת לגבי דבר אחד, את יודעת".

"מה הדבר?" הנשמה הקטנה רצתה לדעת.

"אני אצטרך להאט את הויברציות שלי ולהפוך להיות כבדה מאוד כדי

לעשות את הדבר הלא נחמד הזה, לכן אני רוצה לבקש ממך טובה

"הו, כל דבר, כל דבר!" אמרה הנשמה הקטנה והחלה לרקוד ולשיר,

"אני אוכל לסלוח, אני אוכל לסלוח, אני אוכל לסלוח!" ואז הנשמה

הקטנה ראתה שהנשמה הידידותית נשארה מאוד שקטה. "מהו הדבר?"

הנשמה הקטנה שאלה. "מה אוכל לעשות למענך? את מלאך כזה שאת

"בוודאי שהנשמה הידידותית הזו היא מלאך!" אלוהים התערב, "כולם

וכך הנשמה הקטנה רצתה יותר מתמיד להיענות לבקשתה של הנשמה

הידידותית. "מה אוכל לעשות למענך?" הנשמה הקטנה שאלה שוב.

" ברגע שאפגע בך ואייסר אותך", הנשמה הידידותית ענתה, "ברגע קטנה, בתמורה".

מוכנה לעשות זאת עבורי!"

מלאכים! תמיד זכרי: שלחתי אלייך רק מלאכים".

שאעשה לך את הגרוע ביותר שיכולת לדמיין – באותו הרגע…"

הנשמה הידידותית נהייתה שקטה יותר "זכרי מי אני באמת".

"הו אני אזכור" ענתה הנשמה הקטנה, אני מבטיחה! אני תמיד אזכור

"טוב", אמרה הנשמה הידידותית, "משום שתביני, אני אעמיד פנים כל-כך חזק שאשכח את עצמי ואם לא תזכרי אותי כמי שאני באמת, ייתכן ולא אוכל להיזכר לזמן ארוך מאוד ואם אשכח מי אני, את עלולה לשכוח מי את באמת ושתינו נהיה אבודות ואז נזדקק לנשמה אחרת שתבוא על-

"אנחנו לא נזדקק!" הנשמה הקטנה הבטיחה שוב. אני אזכור אותך!

ואודה לך על מה שהבאת לי, את המתנה הזאת – את ההזדמנות לחוות

וכך ההסכם נעשה והנשמה הקטנה נכנסה לחיים החדשים, נרגשת

להיות האור, שהיה מאוד מיוחד. ונרגשת להיות חלק מהמיוחד הנקרא –

והנשמה הקטנה צפתה בחשש לחוות את עצמה כסלחנית, ולהודות על כל דבר שנשמה אחרת אפשרה. ובכל הרגעים בחיים חדשים אלו בכל פעם שהופיע נשמה חדשה, בין אם נשמה זו הביאה אתה שמחה או צער

– במיוחד אם נשמה זו הביאה צער הנשמה הקטנה חשבה על מה שאלוהים אמר, "זכרי תמיד" אלוהים חייך "שלחתי אלייך רק מלאכים".

"כן?" הנשמה הקטנה התערבה, "כן . . .?"

אותך כפי שאני רואה אותך ממש כאן ועכשיו!".

מנת להזכיר לשתינו מי אנחנו".

את עצמי כמי שאני".

סלחנות.

**ניל דונלד וולש הוא סופר אמריקאי, מחבר סדרת רבי המכר "שיחות עם אלוהים"

מה עושים כשמרגישים כעס, שנאה או צורך בנקמה?

כיצד לנטרל הכעס הזה שמציף אותך (לשמור ולזכור למקרה הצורך)

ברור שחשוב מאוד לנטרל את הרגשות האלה.
ההפך מכל הרגשות הללו הוא רגש ה סליחה.
כדי להשיג סליחה, ולנטרל את הכעס או הצורך בנקמה יש לומר :

מתג אור סליחה

להמשך לחץ כאן

מתג אור סליחה ורדית גת