מה עושים עם הפחד הזה? מגרשים אותו


את ההשראה קיבלתי מהספר המקסים שכתבה שולה מודן "הפחד, ליאור והחור" כל כך תמים וכל כך נכון. למרות משדובר בספר בקטגוריית הילדים, אני ממליצה לכולם לקרוא.

מי לא פוחד לפעמים? מחושך, מחלומות רעים, מכלבים, מג'וקים, מזריקה, וגם מרופא שינים. כשהפחד גדל ומתחזק, אנחנו נעשים קטנים וחלשים ומפחדים יותר. זה מה שקרה לליאור. הוא הלך לרופא שינים בשמחה, עד שלפתע תקף אותו הפחד… ואז הכל התהפך.

הפחד, ליאור והחור - שולה מודן

זה מה שכתוב בגב הספר.

הילד החמוד הזה, מוצא את הפתרון לבעיה בעצמו.

את העצה הוא מקבל מהדובי שלו. בעולם שמחוץ לספרים קוראים לזה "לדבר עם עצמך" – כי בעצם התשובות נמצאות אצלנו, אנחנו פשוט לא שואלים. מעדיפים להדחיק. מוכר לכם?

אז בשיחות של ליאור עם הדובי שלו, הוא מגלה כיצד אפשר להתמודד עם השד הזה (הפחד) – שבעצם לא באמת קיים, אם אנחנו לא נותנים לו מקום !

וזה הסוד הכי גדול – הפחד שלנו קיים רק בראש שלנו, אם נגרש אותו  –  כן !!!! תגרשו אותו, פשוט תגידו לו ללכת מכאן.

אז כדי להכין את הילדים שלכם להתמודד יותר טוב עם החיים, בואו ניתן להם כמה כלים. בשביל זה אנחנו פה (בין היתר).

חוץ מזה, גם לנו המבוגרים עם כל השריטות לא יזיק קצת לצאת מהקופסא ולהתמודד עם השדים שלנו.

2 מחשבות על “מה עושים עם הפחד הזה? מגרשים אותו

  1. שלום קוסמת מקסימה.

    קראתי את הפוסט שלך ונחרדתי בעצמי…

    אני חושב שיש אי-הבנה בנושא הנוכחות שלי והפרידה ממני.

    אני מגיע כשאני מתבקש לעזור.
    ואני מוכן לעזוב ברגע זה ממש!

    יחד עם זאת, בקשותי צנועות למדי:
    (1) אני מבקש משפט פשוט של תודה, כאות הערכה לעבודתי.
    (2) אני מבקש להיפרד לשלום. לא מתוך פחד, לא מתוך כעס ולא מתוך התנשאות. האין זו הדרך הראויה לכל פרידה?

    כשאתרשם שבאמת נוכחותי אינה נחוצה, אצא החוצה.
    בשלום. באהבה.

    תודה קוסמת.

    אהבתי

    • למה צריך להגיד לך תודה? האם עשית פעולה כלשהי כדי שיגידו לך תודה? אולי כדאי שתבחר סיבות טובות יותר, היקום מחזיר לנו בדיוק מה שאנו משדרים לו. נתינה מתוך אהבה ורצון לעזור ולא מתוך רצון ליצירת תלות או הכרת תודה היא הרבה יותר מספקת ויוצרת פחות תסכול (כיוון שההמתנה המורטת עצבים להכרת תודה לא קיימת שם).
      נוכחותך אינה נחוצה לאחרים, היא נחוצה עבורך. למה אתה עוזר לאחרים? כי הם מבקשים ממך? האם זו האמת? אפשר גם להיות נוכח ולהשאר גם אם לא צריך עוד את העזרה שבשמה הגעת (יש בחיים עוד… אהבה, שמחה, שקט, צחוק, יצירה).

      אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s