אז אם היו אומרים לך שיש פעילות שאתה יכול לעשות כל יום (בחינם) אשר תשחרר אותך מתקיעות מחשבתית ? היית עושה את זה?
כתיבת יומן משמעותה תיעוד החוויות שעברת או רגשות שלך וכל זאת באותו היום שזה עתה הסתיים! נחמד מאוד, אבל… עדיף להיות פרואקטיבי, נכון?! ובמקום לקטר על היום שחלף, להתחיל לתכנן את היום שעדיין לא התחיל.
דפי בוקר אינם יומן, זוהי הזמנות נהדרת לרשום את כל המחשבות שלך ולמצוא פתרונות לבעיות.
דפי בוקר הם משהו אחר, הם מאפשרים לך לכתוב על כל דבר !!! תפילה להצלחה בבחינה, רשימת נושאים שצריך לטפל בהם. כל דבר !!! אין דרך נכונה או לא נכונה לכתוב דפי בוקר.
בעקבות כתיבת דפי בוקר מצאתי את עצמי, ממוקדת ומרוכזת יותר במהלך היום.
כל בוקר לפני שצחצחת שיניים, שטפת פנים, שתית הקפה של הבוקר, הכנת כריכים לילדים, הערת את כולם …כאשר המחשבות עדיין מתרוצצות לך בראש.
קח עט ופתח את המחברת. זהו !!! עשית זאת, עכשיו תן דרור לכל הדברים שאתה צריך לעשות היום (הדוחות, המיילים, הטלפונים, הפגישות, החשבונות, החוגים …), לפקקים שמחכים לך בדרך למשרד, לחלומות (בא לי ללמוד פיסול), לפחדים לתוך שלושה עמודים (כל אחד בגודל A4) – לא פחות ולא יותר!
כפי שכותבת ג`וליה קמרון בספרה: "כל החומר הכועס, בכייני וקטנוני שאתה רושם בבוקר, עומד כחוצץ בינך ובין יצירתך. דאגות על עבודה, כביסה, הרעש המוזר שמשמיעה מכוניתך, מבט חשוד בעיני אהובך – החומר הזה מבעבע בתת הכרתנו ומעכיר את ימינו. שים אותו על הדף."
ג'וליה קמרון, מי שבנתה את דרך האמן, מסבירה בעזרת מטפלים בכתיבה ופסיכולוגים את ההגיון:
"ההתחייבות למסגרת עבודה של שלושה עמודים הופכת להיות משמעותית במיוחד כמה ימים או שבועות לאחר תחילת התהליך. כשמתחילות לעלות התשובות העמוקות יותר מתוכנו, הפתרונות, המקומות שמזמינים שינוי (והוא מרגש, אבל גם מפחיד, באופן טבעי) אם לא נהיה מחויבים לכמות, אנחנו עלולים להפסיק לאחר כתיבת עמוד, עמוד וחצי, בתואנה שאין לנו מה לכתוב. זו דרך מתוחכמת של תת המודע שמאפשרת לעקוף את הפחד משינוי. כשאנחנו יודעים שממשיכים עד סוף שלושת העמודים, ויהי מה, יעלו מתוכנו גם הפתרונות והתשובות העמוקים יותר. המחוייבות לשלושה עמודים היא אחד ההבדלים החשובים בין כתיבת יומן ובין דפי בוקר, כאן אנחנו מתרגלים לתבנית עבודה מסודרת, ולא רק מה שעולה לנו באותו רגע."
המוח (הידוע בכינויו המוח הקדום) שלנו אוהב למתוח ביקורת כאשר אנחנו מנסים לעשות משהו חדש (שמתם לב תופעה הזו?), אז אל תתרגשו אם בהתחלה יהיה קצת קשה – זה דרכו להגן עלינו.
אז מה כותבים כשאין מה לכתוב ?
לפעמים אין מה לכתוב, או שלא יודעים איך להתחיל – אז לא לדאוג – הכי חשוב להתמיד ולכתוב שלושה עמודים (כל אחד בגודל A4) לא פחות ולא יותר.
אפשר כותבים המשפט "אין לי מה לכתוב עכשיו" (שוב ושוב..) וממלאים הדף, ופתאום מגלים שדווקא יש לך כמה רעיונות, אחלה.
אפשר לשוחח עם הנשמה, לדבר עם אלוהים, לתכנן את היום…
תמיד כתבתי במחברת, ואף פעם לא במחשב.
אין צורך לשמור את דפי הבוקר – אני זורקת אותם לפח, כן לפח.
אז אם למלא שלושה עמודים זה קצת יותר מדי בשביל ההתחלה, הנה כמה צעדים קטנים :
-
כתוב 25 מילים עכשיו.
- כתוב רשימה מהירה של הסיבות שאתה לא הולך לכתוב עכשיו. האם כל הסיבות טובות? עשה זאת בכל פעם שאתה לא מתכוון לכתוב.
מבוסס על פי ספרה של ג'וליה קמרון, "דרך האומן"
מדריך להגשמת חלומות היצירה הנפלאים הקיימים בכל אחד מאתנו, באמצעות טכניקות פשוטות שמחברות אותנו לעצמנו ועוזרות להתגבר על פחדים מביטוי עצמי. הספר בנוי כתוכנית עבודה שבועית למשך שלושה חודשים.
"שלושה עמודים הם כמות מספיקה בכדי לפגוש מקומות עמוקים בנו, כאלה שבעמוד כתיבה אחד לא נעמיק ונגיע עד אליהם. יחד עם זאת, כתיבת שלושה עמודים לא אורכת זמן רב מידי, ויכולה להשתלב בתוך החיים, מבלי להעיק."
ורדית | העצמה וצמיחה אישית 