האדם נברא עם רצון לקבל לעצמו (יש כאלו שיקראו לזה אגואיסטיות / אנוכיות) כך הוא שורד כתינוק וכילד, אך האמת היחידה היא כי בבגרותו הוא רוצה להיות דומה לבורא עולם ולכן עליו לתקן רצונותיו שיהיו רצונות של נתינה והשפעה, כיצד ? עליו להתנהג כך שיהיה לו רצון לקבל על מנת להשפיע ולא רצון של לקבל לעצמו בלבד.
הרעיון של לקבל על מנת להשפיע מוצג על ידי ד"ר צביה גרנות, מטפלת זוגית ומחברת הספר 'אישה מרווחיה אישה מפסידה': "כאשר את משלבת את רצונותייך עם הצרכים של הסביבה, את מאפשרת לחוקי החיים לפעול תמיד לטובתך ותמיד בעדך….הכוונה שלנו במושג "רווח" הרבה יותר רחבה: הכוונה היא לאיזון הרמוני שיתן מענה לכל חמשת הצרכים הבסיסיים שלנו: צורך באינדיווידואליות, צורך בהתחברות עם הסביבה, צורך בשייכות ואהבה, צורך ברווחה כלכלית, צורך בהתפתחות ובביטוי עצמי. חמשת הצרכים הבסיסיים תלויים זה בזה בזיקת גומלין, ולא יכולים להיות חיים בריאים אם אחד מהם אינו מקבל התייחסות מלאה."
גם סטיבן קובי יועץ בעל שם עולמי בנושא של אפקטיביות אישית ומחבר רב המכר 'שבעת ההרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד' מציג את הרעיון של רצון להשפיע במודל הידוע "WIN WIN or no deal", על פי מודל זה עלינו לפעול מתוך תודעה של תועלת הדדית, ואם מתברר שלא כולם מרווחים אז העסקה מבוטלת.
לפני הכל, יש להבין כי האדם מורכב משלושה מימדים שונים: גוף– כלי . נפש – כל הרגשות והרצונות. נשמה – הרגשות הכי גבוהים, הפיסה האמיתית היחידה בנו שמחוברת לחלוטין לקב"ה.
הגוף רודף אחר צרכיו חם לי/ קר לי /אני רעב /אני צמא , הנפש – יש כאלו שיקראו לה 'הילד הפנימי' – עצובה , מתענגת, סוערת , שלווה מכילה את כל החוויות הרגשיות.
אין צורך בחוכמה מיוחדת להבין את הרצונות הנדרשים כדי לספק את הצרכים הבסיסים הנדרשים בשביל לקיים גוף ונפש : אוכל , מים, אויר, אהבה, חום , קורת גג.
אז איך זה שהסתבכנו ככה עם החיים האלה ? מדוע אנחנו לפעמים לא מתחברים לרצונות של הנשמה שלנו? מה אני מרוויח מכך שאני לא נותן לרצון שלי ביטוי?
עד כמה שזה נשמע מוזר, למה לאדם לדכא את הרצון שלו ? במציאות היום יומית מסתבר שזה המצב אצל הרבה האנשים.
התשובה לשאלה זו פשוטה : אנחנו לא מבטאים את הרצון שלנו כי אנחנו לא רוצים להרגיש את התסכול שבקושי המתלווה להשגת הרצון. אנחנו רוצים להרגיש שהכול בסדר. יותר קל להתמודד עם המוכר והישן מאשר להתחיל התחלה חדשה לא מוכרת ולא צפויה.
עכשיו אנחנו מסתובבים בעולם משותקים רגשית. עם רצון מוגבל ומכווץ – בגלל הפחד. בגלל הפחד מהתסכול והפער בין הרצון הפנימי הבוער לבין המציאות הסובבת אותנו.
איך יודעים שאנחנו לא מחוברים לרצונות שלנו? כי ברגע זה, אין לנו שמחה בלב.
התשובה היא : אנחנו צרכים שיהיו לנו רצונות ! ללא קשר לתוצאות. פשוט לרצות. כמו ילד שרוצה מאוד צעצוע או ממתק.
רצון איננו קשור לתוצאות! אנו רגילים לחשוב שאם אני רוצה זה אומר שזה חייב לקרות כרגע. רבי נחמן אומר לא. רק תרצה. ועם זאת תהיה פתוח להקשיב למה שקורה. תהיה חזק עם הרצון הפנימי, אבל מאוד משחרר וקשוב עם כיצד זה בא לידי ביטוי בחיים שלך. כיוון שהתוצאה היא תמיד לטובתך הנעלה ביותר, התוצאה היא המתאימה לך ביותר, היא תפורה למידות שלך וליכולת שלך להתמודד איתה.
איך יודעים שבחרנו ברצונות הנכונים? כאשר לא יהיו בלבנו ובמחשבותינו ספקות ואי וודאות! כאשר אנו נרגיש תחושת בטחון מלאה ! נהיה במקום בו נחוש שהרגש והמחשבה מאוחדים ! תקשיבו ללב שלכם!
שאלו עצמכם שוב ושוב – מה אני רוצה באמת? אז מה אני רוצה באמת? מה באמת אני רוצה ? (כן, שלוש פעמים!!!) האם הרצון הזה שצץ כרגע בתוכי הוא רצון אמיתי? האם הוא שלי? האם הוא באמת נכון לי?
ולסיום, ציטוט מתוך הספר "הסוד" מאת רונדה ביירון:
"לא תוכלו להכניס לחייכם דברים נוספים שאתם רוצים, אם אינכם אסירי תודה על מה שיש לכם.
מדוע? מפני שהמחשבות והרגשות שאתם פולטים בשעה שאתם כפויי טובה, הם כולם שליליים.
קנאה, טינה, אי-שביעות רצון או הרגשה שלא די לכם – הרגשות האלה אינם
יכולים להביא לכם את מה שאתם רוצים. הם יכולים רק להחזיר לכם עוד ממה שאינכם רוצים.
רגשות שליליים אלה חוסמים את דרכו של הטוב ואינם מאפשרים לו להגיע אליכם.
אם אתם רוצים מכונית חדשה אבל אינכם אסירי תודה על זו שיש לכם,
זה יהיה התדר הדומיננטי שתשגרו.
היו אסירי תודה על מה שיש לכם עכשיו. כשתתחילו לחשוב
על כל הדברים בחייכם שאתם מכירים תודה עליהם,
תופתעו מאינסוף המחשבות שיחזרו אליכם עם עוד ועוד דברים ראויים לתודה.
אתם מוכרחים להתחיל, ואז חוק המשיכה יקבל את מחשבות התודה האלה וייתן לכם עוד כמותן.
אתם תינעלו על התדר של הכרת תודה, וכל הדברים הטובים יהיו שלכם."
מאחלת לכל אחד מכם שפע של הגשמה עצמית
ורדית | העצמה וצמיחה אישית 